פסק-דין בתיק ת"ק 31517-11-11

1.         א.         התובע שכר דירה ממר אריה נגר (להלן:"מר נגר") והתובע שיפץ דירה זו, השקיע בה כספים בהתאם להסדר שהיה בינו ובין מר נגר. בעקבות נישואיו, החליט התובע לפנות את הדירה והנתבע דכאן, ביקש מהתובע להתגורר בדירה זו ובהמשך לכך אף הגיעו להסדר בכתב, לפיו שוכר הנתבע את הדירה למשך 10 חודשים תמורת דמי שכירות של 1,800 ש"ח לחודש.

בעבור 10 חודשים, היה על הנתבע להמשיך ולשלם דמי שכירות למר נגר ולכן, דמי השכירות שעל הנתבע היה לשלם כעבור 10 חודשים אינם עניין בתביעה זו.

            ב.         הנתבע לא שילם לתובע את דמי השכירות עבור תקופת השכירות של 10 חודשים, למעט סך של 1,000 ש"ח. משלא נענה הנתבע לדרישותיו של התובע לשלם לו את דמי השכירות המוסכמים - הגיש הוא תביעה זו לחייב את הנתבע לשלם לו את דמי השכירות הבלתי מסולקים בסך של 17,000 ש"ח.

2.         לטענת הנתבע, אין לתובע עילת תביעה נגדו, יען כי כבר בעבר הגיש התובע תביעה נגד הנתבע- תביעה שנמחקה ובנוסף לכך, טוען הנתבע, שאין עליו לשלם דמי שכירות משום שהוא שיפץ את הדירה והשקיע כספים לביצוע השיפוץ.

עוד טוען הנתבע, שהתובע דכאן אינו הבעלים של הדירה, אך הנתבע מאשר את עריכת ההסכם הנ"ל עם התובע, אך לטענתו, בעת עריכת ההסכם, לא הייתה הדירה ראויה למגורים. הנתבע ביקש מהתובע לתקן את הטעון תיקון, אך התובע לא נענה לדרישה זו ולכן פנה הנתבע אל מר נגר ועשה עמו הסכם לגבי שכירת הדירה.

3.         לטענת הנתבע, על תביעה קודמת שנמחקה, מסביר התובע, שהיא נמחקה משום שאשתו הייתה חולה ולא היה לו זמן להתעסק עם התביעה ולכן החליט להגיש תביעה חדשה זו. (עמ' 1 לפ',ש' 10- 12).

אם התביעה אכן נמחקה - ואין בפני ראיה על סיום אחר של התביעה הקודמת- אזי רשאי היה התובע להגיש התביעה מחדש - אם לא עברה תקופת ההתיישנות.

4.         לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת חומר הראיות, אני מחליט לקבל את תביעת התובע - זאת מהנימוקים הבאים:

            א.         א)        התובע אכן אינו הבעלים של הדירה, ברם מההסכם שנערך בין התובע ובין הנתבע עולה הסכמתו של הנתבע לשלם לתובע דמי שכירות בסך של
1,800 ש"ח לחודש והנתבע מאשר קיומו של הסכם זה.

ההתקשרות בין התובע ובין הנתבע הייתה למשך 10 חודשים בלבד ואין חולק בין הצדדים, שהנתבע המשיך להתגורר בדירה זו מעבר ל-10 חודשים הנ"ל, אך כפי שמציין התובע, מעבר ל-10 חודשים הייתה התקשרות חדשה בין מר נגר ובין הנתבע ואין לו לתובע כל עניין בתשלומים מעבר לאותם
10 חודשים, שנקבעו בהסכם בין הצדדים.

                        ב)         הנתבע מאשר את ההתקשרות ומאשר את טענת התובע, שלמעט הסך של 1,000 ש"ח לא שילם לתובע את יתרת דמי השכירות.

עם זאת, טוען הנתבע, שגם לא היה צריך לשלם לתובע, משום שהבית לא היה ראוי למגורים ולכן תיקן הנתבע ושיפץ את הבית.

בשלב מסוים, ביקש הנתבע מהתובע "לרדת מההסכם", אך התובע הפנה את הנתבע למר נגר. (ראה עדות הנתבע בעמ' 2 לפ').

            ב.         א)        בתביעה שהגיש מר נגר נגד הנתבע, נטען שהנתבע הפסיק לשלם דמי שכירות מתאריך 10.5.11 ולכן תבע את הנתבע לשלם לו דמי שכירות בעד
9 חודשים החל ב-10.5.11 ועד 10.1.12.

מר נגר תבע אמנם דמי שכירות בסך 2,800 ש"ח לחודש, אך לתביעת סכום זה לא היה בסיס ולכן חויב הנתבע בפסק הדין בגין חוב דמי שכירות בעד
9 חודשים הנ"ל על פי הסכום, שהיה נקוב בהסכם.